ניתוח סיבות שורש – שיטות, יתרונות, חסרונות והחלטות
מאת אמנון מרגלית – מכללת מסד
פתח דבר
ניתוח סיבת שורש הוא גישה שמשמשת לזיהוי ופתרון בעיות בארגונים. ישנם כלים ושיטות שונים שניתן להשתמש בהם כדי לחקור את הגורמים הבסיסיים לבעיות . במכללת מסד לומדים כלים ושיטות המצטרפים לארגז הכלים שמקבלים בוגרי ובוגרות המכללה. בדרך כלל נלמדת שיטה מועדפת או כלי אפקטיבי כמוביל בתחום איכות מסוים. שונה הדבר כשבאים לניתוח סיבת שורש. במקרה זה נלמדות שלוש שיטות לניתוח סיבות שורש במקביל וכל עוסק בתחום האיכות צריך להחליט באיזה שיטה לבחור בהתאם לפרמטרים של אי ההתאמה, הבעיה, הסיכון או תהליך השיפור שהוא מעוניין להוביל. מאמר זה ינסה להרחיב אופקים בכל הנוגע ליתרונות והחסרונות של השיטות השונות ואף להציע תהליך לקבלת החלטה באיזה מן השיטות לנקוט.
שיטות לניתוח סיבות שורש
כאמור, במכללת מסד לומדים 3 שיטות לניתוח סיבת שורש : דיאגרמת סיבה-תוצאה, שיטת 5 למה ומתודת SIPOC כמובילים בניתוח סיבות שורש. כמובן שיש כלים נוספים אבל מאמר זה יתרכז בשלושת השיטות הנ"ל.
- דיאגרמת סיבה-תוצאה – קאורו אישיקאווה שנחשב ל"אבי האיכות היפנית" בזכות יצירת פיתוחים חדשניים בניהול איכות מפורסם גם בפיתוח דיאגרמת עצם הדג הנקראת גם דיאגרמת סיבה-תוצאה. שיטה זו מבטאת באופן חזותי קשר ישיר בין ארבעת גורמי התהליך (שיטה-כח אדם-ציוד-חומר) וגורמים נוספים כמו בטיחות וסביבה לבעיה או אי ההתאמה הנמצאת בדיון.
- 5 למה – שיטה שפותחה במקור על ידי סאקיצ'י טויודה והוטמעה על ידי טאיצ'י אונו בחברת טויוטה מוטור. מדובר בשיטת תשאול ישירה אך רבת עוצמה המעודדת צוותי חשיבה לשאול שוב ושוב "למה" עד לגילוי הגורם הבסיסי לבעיה. כלי זה יורד לשכבות ההתהליך או המוצר ומקדם חקירה יסודית של הסוגיות העומדות על הפרק. האופי האינטואיטיבי של התשאול עוזר להעלות סיבות נעלמות לפני השטח, וחושף את הגורמים הבסיסיים התורמים לבעיה.
- SIPOC – לכלי רב עוצמה זה אבות רבים. גורו האיכות פיליפ קרוסבי תיאר אותו כמודל תהליך. כבר במאמריו של אדוארד דמינג הונחו היסודות לכלי זה. ב 1986 פורסם מאמר שבו לראשונה הניחו משתמשי מתודת Six Sigma על השולחן דיאגרמת SIPOC כמו שהיא מוכרת היום. ככלי חזותי, SIPOC עוזר להבין את התהליך כולו, מתחילתו ועד סופו. הוא מציע יכולת לקבוע אם בעיה נמצאת אצל הספק או שניתן לשייך אותה לתשומות או לחבר אותה לתפוקות שאינן עומדות בדרישות לקוח.
שיטות נוספות לניתוח סיבות שורש
- ניתוח פארטו: שיטה שמשתמשת בתרשים עמודות כדי להציג את התדירות או ההשפעה של גורמים שונים על הבעיה. כלי זה מעודד קביעת עדיפויות ומסייע בהתמקדות בגורמים החשובים ביותר.
- ניתוח אופני כשל (FMEA): שיטה שמשתמשת בטבלה כדי להעריך את הסיכון הקשור בגורמים השונים שעלולים לגרום לבעיה. כלי זה מעודד ניתוח מוקדם ומסייע במניעת או הקטנת ההשפעות של הבעיה.
- תרשים פיזור: שיטה שמשתמשת בתרשים נקודות כדי להציג את הקשר בין שני גורמים על הבעיה. כלי זה מעודד ניתוח קורלציה ומסייע בזיהוי גורמים שיכולים להיות סיבות או תוצאות של הבעיה
הגדרה, יתרונות וחסרונות
בטבלה הבאה ננסה לתת לאלו שמתלבטים באיזה שיטה לבחור כדי לנתח סיבת שורש, כמה יתרונות וחסרונות של כל אחת מהשיטות:
תהליך החלטה אינטואיטיבי לבחירת השיטה המתאימה לניתוח סיבות שורש
כותב המאמר מציע תהליך החלטה בסיסי בלבד הלוקח בחשבון כמה גורמים מהטבלה הנ"ל כדי לנסות ולפשט את תהליך קבלת ההחלטה באיזה שיטה לנקוט בעת שבאים לבחור שיטת ניתוח סיבת שורש:
סוף דבר
במאמר זה, מנסה כותב המאמר להציג דרך לבחירת השיטה המתאימה לניתוח סיבת שורש של בעיה או כשל בתהליך או במוצר. מתבצעת השוואה בין שלוש שיטות נפוצות: דיאגרמת סיבה-תוצאה, שיטת 5 למה ושיטת SIPOC. . מוגש הסבר של היתרונות והחסרונות של כל שיטה, ואת המקרים המתאימים לשימוש בהן. מוצע תהליך בסיסי לבחירת שיטה בפועל. כותב המאמר מסכים שאין שיטה אחת שמתאימה לכל מצב, אלא יש להתאים את השיטה לסוג הבעיה, למידת המידע הזמין ולמטרות הניתוח וממליץ להשתמש בשיטות בשילוב אחת עם השנייה, כדי להגיע לסיבות העמוקות והמורכבות של הבעיה, ולמצוא פתרונות יעילים ומתוחכמים.
מקורות
https://www.visual-paradigm.com/project-management/fishbone-diagram-and-5-whys/