תקינה ישראלית: חצי הכוס המלאה, חצי הכוס הריקה
מאת גדעון הדן, מנכ"ל מכללת מסד
תקני מוצר נועדו ליצור רשת הגנה על הציבור מפני נזקים בטיחותיים, בריאותיים וסביבתיים של מוצרים לא ראויים. אלא שלעיתים הם משמשים גם מחסום מיותר מפני תחרות עיסקית בריאה.
תקנה חדשה אשר נכנסה לתוקף בתאריך 1/6/2022 שיחררה מאות מוצרים מיובאים לישראל מחובת בדיקות תו-תקן ישראלי, כל עוד המוצר המיובא נושא תו-תקן בינלאומי מוכר (כמו CE או UL). למעשה, תקנה זו עושה שימוש בהסכמי הכרה הדדית אשר נחתמו בעבר בין מעבדות בדיקה ישראליות למקבילות להן בעולם. וטוב שכך: אין שום הצדקה כי מקרר, מחשב או מאוורר אשר נבדקו ואושרו על-ידי מעבדת בדיקה בינלאומית מוכרת, לא יוכר במדינת ישראל. בכך ישראל משווה את מדיניות התקינה שלה לאלו של מדינות מתקדמות בעולם. זו חצי הכוס המלאה, וטוב שהתמלאה, אף כי באיחור ורק באופן חלקי.
אלא שמנגנוני אכיפת התקינה במדינות המובילות בעולם כוללים עוד כמה אמצעים, החסרים, או לקויים, במדינת ישראל:
- סיירת תקינה: מדינות רבות מפעילות "סיירת שוק" שתפקידה לסרוק שווקים מקומיים בחיפוש אחר מוצרים לא תיקניים. עבירה על חוקי תקינה במדינות הקהילה האירופית היא עבירה פלילית שדינה מאסר. אף כי נעשה בעבר ניסיון להפעיל "סיירת איכות" במדינת ישראל, בפועל היא לא קיימת ולא פועלת. המצב הבטיחותי העגום באתרי בנייה בארץ מעיד על כישלונה של שיטה זו כאן.
- אכיפה מרתיעה: כאמור, עבירה על חוקים ותקנות העוסקים בתקינה מהווה עבירה פלילית ברוב מדינות העולם. בתי-משפט באירופה וארה"ב לא מהססים להטיל עונש מאסר בפועל וקנסות כבדים על מפירי תקינה. אני אישית טיפלתי בעבר בעניינה של חברה ישראלית קטנה אשר הפרה בשגגה וללא ידיעתה תקן אירופי. החברה ספגה קנס מיידי של 703,000 יורו ועיכוב הפצה של תשעה חודשים עד לתיקון הטעות (מוצרים בשווי של 25 מיליון יורו אוחסנו כל הזמן בהסגר אירופי), דבר אשר עלה לה בנזק עיסקי כבד. ובישראל? אם על עבירות גוף כמו אונס ורצח מקבלים עונש נמוך, חוששני ששופטי ישראל הרחמנים יגזרו על המורשעים בעבירות תקינה עונש סימלי בלבד. בוודאי לא ירתיע עברייני תקינה אשר התועלת העיסקית מהפרת חובת תקן גבוהה עשרות מונים.
לכן, התהליך המבורך של פתיחת השוק הישראלי לתחרות בינלאומית צריך להיות מגוּבֶּה על-ידי מנגנון אכיפה חד. אחרת, הצרכן הישראלי יפסיד גם איכות וגם מחיר.